מבוא לניו מדיה - שראון פז
תסכית
בשיעור שעבר שראון ביקש שנכתוב סיפור על אחד מהעבודות הקודמות שעשינו כשיעורי בית לשיעור הזה.
ישבנו וכל אחד הקריא את הסיפור שלו פעמיים. בפעם הראשונה כולנו ישבנו והקשבנו לסיפור ולאחר מכן דיברנו קצת על כל סיפור. בפעם השנייה שהקראנו את הסיפור שראון אמר לנו שאנחנו צריכים להכניס קולות\צלילים - מה שנראה לנו לנכון באותו רגע בזמן ההקראה עצמה.
ישבנו וכל אחד הקריא את הסיפור שלו פעמיים. בפעם הראשונה כולנו ישבנו והקשבנו לסיפור ולאחר מכן דיברנו קצת על כל סיפור. בפעם השנייה שהקראנו את הסיפור שראון אמר לנו שאנחנו צריכים להכניס קולות\צלילים - מה שנראה לנו לנכון באותו רגע בזמן ההקראה עצמה.
זה היה מאוד משעשע!!
אחרי שצחקנו והתעוררנו קצת יותר, שראון הסביר לנו מה זה תסכית (סיפור שהקריאו ברדיו ובזמן ההקראה השמיעו צלילים כדי להמחיש את התמונה וההרגשה של אותו סצנה בראש של המאזין). לאחר מכן איך זה קשור אלינו כרגע.
הוא חילק אותנו לזוגות והיינו צריכים לכתוב סיפור שמשלב באיזשהו אופן את 2 הסיפורים שכבתנו.
אני וסאמר עבדנו יחד על התרגיל הזה.
קיבלנו 45דקות להתחיל את הסיפור וכשזמננו תם, כל זוג הקריא את מה שהיה לו עד אותו רגע.
עכשיו מגיע החלק המעניין. לאחר ששמענו את הסיפורים המחודשים והלא גמורים של כל זוג היינו צריכים כמובן לסיים את הסיפור וליצור ממנו תסכית.
זה התסכית שלי ושל סאמר:
אז איך זה?(: